Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
הרס — 1 v. להישמד, להיחרב, להיעקר משורש, להתחסל; להישבר, להתקלקל; להתמוטט; להיגמר , למות 2 v. להרוס, לנתץ, לשבר, לשבור, להשמיד, להחריב, לעקור משורש, להפוך לעיי חורבות, לחסל, למחו 3 v. להשמיד, להחריב, לעקור משורש, לחסל; לנתץ, לפוצץ, לשבור; להשחית,… … אוצר עברית
זרע הרס — הרס, החריב, מוטט {{}} … אוצר עברית
הרס את עצמו — התאמץ מדי, הזיק לעצמו {{}} … אוצר עברית
הרס גמור — חורבן, קריסה, שואה {{}} … אוצר עברית
הרס לעצמו — חיבל לעצמו, פגע בעצמו {{}} … אוצר עברית
הרס מוחלט — חורבן, קריסה, שואה {{}} … אוצר עברית
הרס עצבים — sss{{}} … אוצר עברית
הרס עצמי — צורך בלתי נשלט של האדם לעשות דברים המזיקים לו {{}} … אוצר עברית
זריעת הרס — המטת חורבן, השחתה, הריסה {{}} … אוצר עברית
יצר הרס עצמי — צורך בלתי נשלט של האדם לעשות דברים המזיקים לו {{}} … אוצר עברית
מבלי לגרום הרס — מבלי לפגוע … אוצר עברית
